1
00:00:01,000 --> 00:00:04,000
כותבת המחזות המבריקה, אדריאן קנדי,

2
00:00:04,000 --> 00:00:06,000
כתבה ספר שנקרא

3
00:00:06,000 --> 00:00:08,000
"אנשים שהובילו למחזות שלי."

4
00:00:08,000 --> 00:00:10,000
ואם הייתי כותבת ספר,

5
00:00:10,000 --> 00:00:12,000
הוא היה נקרא,

6
00:00:12,000 --> 00:00:14,000
"אמנים שהובילו את התצוגות שלי"

7
00:00:14,000 --> 00:00:16,000
מפני שהעבודה שלי,

8
00:00:16,000 --> 00:00:19,000
בהבנת אמנות והבנת התרבות,

9
00:00:19,000 --> 00:00:22,000
הגיעה על ידי מעקב אחרי אמנים,

10
00:00:22,000 --> 00:00:25,000
בלהביט מה המשמעות של אמנים

11
00:00:25,000 --> 00:00:27,000
ומה הם עושים ומי הם.

12
00:00:28,000 --> 00:00:30,000
ג'י ג'י מ"החיים הטובים,"

13
00:00:30,000 --> 00:00:33,000
(מחיאות כפיים)

14
00:00:33,000 --> 00:00:35,000
משמעותי לאנשים רבים כמובן

15
00:00:35,000 --> 00:00:37,000
בגלל "דינ-או-מייט,"

16
00:00:37,000 --> 00:00:39,000
אבל אולי חשוב יותר

17
00:00:39,000 --> 00:00:42,000
כאמן השחור הבאמת ראשון

18
00:00:42,000 --> 00:00:44,000
בשעות שיא בטלויזיה.

19
00:00:45,000 --> 00:00:47,000
ג'אן מישל באסקיאט,

20
00:00:47,000 --> 00:00:49,000
חשוב לי בגלל

21
00:00:49,000 --> 00:00:52,000
האמן השחור הראשון בזמן אמת

22
00:00:52,000 --> 00:00:54,000
שהראה לי את האפשרות

23
00:00:54,000 --> 00:00:57,000
של למי ומה אני עומדת להכנס.

24
00:00:57,000 --> 00:01:00,000
הפרוייקט הכללי שלי הוא על אמנות,

25
00:01:00,000 --> 00:01:02,000
בעיקר, על אמנים שחורים,

26
00:01:02,000 --> 00:01:04,000
מאוד בכללי

27
00:01:04,000 --> 00:01:06,000
על הדרך בה אמנות

28
00:01:06,000 --> 00:01:08,000
יכולה לשנות את הדרך בה אנחנו חושבים

29
00:01:08,000 --> 00:01:11,000
על תרבות ועל עצמנו.

30
00:01:11,000 --> 00:01:13,000
ההתעניינות שלי היא באמנים

31
00:01:13,000 --> 00:01:16,000
שמבינים ומשכתבים את ההסטוריה,

32
00:01:16,000 --> 00:01:18,000
שחושבים על עצמם

33
00:01:18,000 --> 00:01:20,000
בתוך הנרטיב

34
00:01:20,000 --> 00:01:22,000
של העולם הגדול של האמנות,

35
00:01:22,000 --> 00:01:24,000
אבל יצרו פינות חדשות

36
00:01:24,000 --> 00:01:27,000
בשבילנו לראות ולהבין.

37
00:01:27,000 --> 00:01:30,000
אני מראה שני אמנים פה, גלן ליגון וקרול ווקר,

38
00:01:30,000 --> 00:01:33,000
שניים מרבים שבאמת יוצרים בשבילי

39
00:01:33,000 --> 00:01:36,000
את השאלות הבסיסיות שרציתי להביא

40
00:01:36,000 --> 00:01:38,000
כאוצרת לעולם.

41
00:01:38,000 --> 00:01:41,000
התעניינתי ברעיון

42
00:01:41,000 --> 00:01:43,000
של למה ואיך

43
00:01:43,000 --> 00:01:46,000
אני אוכל ליצור סיפור חדש

44
00:01:46,000 --> 00:01:48,000
נרטיב חדש בהסטוריה של האמנות

45
00:01:48,000 --> 00:01:50,000
ונרטיב חדש בעולם.

46
00:01:50,000 --> 00:01:52,000
וכדי לעשות את זה, אני יודעת

47
00:01:52,000 --> 00:01:55,000
שהייתי צריכה לראות את הדרך בה אמנים עובדים,

48
00:01:55,000 --> 00:01:57,000
להבין את הסטודיו של האמן

49
00:01:57,000 --> 00:01:59,000
כמו מעבדה,

50
00:01:59,000 --> 00:02:01,000
תדמינו אז,

51
00:02:01,000 --> 00:02:04,000
להמציא מחדש את המוזאון כטנק חשיבה,

52
00:02:04,000 --> 00:02:07,000
ולהסתכל על התערוכה

53
00:02:07,000 --> 00:02:10,000
כנייר הלבן האולטימטיבי, לשאול שאלות

54
00:02:10,000 --> 00:02:12,000
לספק מרחב

55
00:02:12,000 --> 00:02:15,000
כדי להביט ולחשוב על התשובות.

56
00:02:15,000 --> 00:02:17,000
ב1994,

57
00:02:17,000 --> 00:02:19,000
כשהייתי אוצרת של מוזאון וויטני,

58
00:02:19,000 --> 00:02:21,000
יצרתי תערוכה שנקראה "זכר שחור."

59
00:02:21,000 --> 00:02:23,000
הסתכלתי על החיתוך

60
00:02:23,000 --> 00:02:25,000
של גזע ומגדר

61
00:02:25,000 --> 00:02:27,000
באמנות אמריקאית עכשוית.

62
00:02:27,000 --> 00:02:29,000
רציתי להביע

63
00:02:29,000 --> 00:02:31,000
את הדרך בה אמנות

64
00:02:31,000 --> 00:02:33,000
יכולה לספק מרחב לדיאלוג,

65
00:02:33,000 --> 00:02:35,000
דיאלוג מסובך,

66
00:02:35,000 --> 00:02:38,000
דיאלוג עם הרבה, הרבה נקודות כניסה,

67
00:02:38,000 --> 00:02:40,000
ואיך המוזיאון יכול להיות המרחב

68
00:02:40,000 --> 00:02:42,000
לתחרות הרעיונות הזו.

69
00:02:42,000 --> 00:02:44,000
התערוכה כללה

70
00:02:44,000 --> 00:02:46,000
יותר מ20 אמנים

71
00:02:46,000 --> 00:02:48,000
מגילאים וגזעים שונים,

72
00:02:48,000 --> 00:02:51,000
אבל כולם מסתכלים על גבריות שחורה

73
00:02:51,000 --> 00:02:54,000
מנקודת מבט מאוד מסויימת.

74
00:02:57,000 --> 00:03:00,000
מה שהיה משמעותי מבחינת התערוכה הזו

75
00:03:00,000 --> 00:03:02,000
היתה הדרך בה

76
00:03:02,000 --> 00:03:05,000
היא העסיקה אותי בתפקידי

77
00:03:05,000 --> 00:03:07,000
כאוצרת, כזרז,

78
00:03:07,000 --> 00:03:09,000
לדיאלוג הזה.

79
00:03:09,000 --> 00:03:11,000
אחד הדברים שקרו

80
00:03:11,000 --> 00:03:13,000
באופן מובהק במהלך התצוגה

81
00:03:13,000 --> 00:03:15,000
הוא שהתעמתתי עם הרעיון

82
00:03:15,000 --> 00:03:17,000
של כמה תמונות יכולות להיות חזקות

83
00:03:17,000 --> 00:03:20,000
וההבנה של אנשים את עצמם ואחד את השני.

84
00:03:20,000 --> 00:03:23,000
אני מראה לכם שתי עבודות, אחת מימין, של לאון גולוב,

85
00:03:23,000 --> 00:03:26,000
ואחת משמאל של רוברט קולסקוט.

86
00:03:26,000 --> 00:03:28,000
ובמהלך התערוכה,

87
00:03:28,000 --> 00:03:30,000
שהיתה וכחנית, שנויה במחלוקת

88
00:03:30,000 --> 00:03:32,000
ובסופו של דבר, בשבילי,

89
00:03:32,000 --> 00:03:34,000
משנה חיים,

90
00:03:34,000 --> 00:03:36,000
בהרגשה שלי של מה יכול להיות אמנות,

91
00:03:36,000 --> 00:03:39,000
אישה באה אלי על רצפת הגלריה

92
00:03:39,000 --> 00:03:42,000
כדי להביע את חששותיה על האופי

93
00:03:42,000 --> 00:03:44,000
של כמה חזקות תמונות יכולות להיות

94
00:03:44,000 --> 00:03:46,000
ואיך אנחנו מבינים אחד את השני.

95
00:03:46,000 --> 00:03:48,000
והיא הצביעה על העבודה משמאל

96
00:03:48,000 --> 00:03:50,000
כדי להגיד לי כמה בעייתית התמונה היתה,

97
00:03:50,000 --> 00:03:53,000
כי היא התקשרה, בשבילה, לרעיון של

98
00:03:53,000 --> 00:03:56,000
איך אנשים שחורים יוצגו.

99
00:03:56,000 --> 00:03:58,000
והיא הצביעה על התמונה מימין

100
00:03:58,000 --> 00:04:01,000
כדוגמה, בשבילי, לסוג הכבוד

101
00:04:01,000 --> 00:04:03,000
שצריך להיות מועבר

102
00:04:03,000 --> 00:04:05,000
כדי לעבוד נגד הדימויים האלה במדיה.

103
00:04:05,000 --> 00:04:08,000
אז היא יחסה לעבודות האלה זהות גזעית,

104
00:04:08,000 --> 00:04:10,000
בעיקרון אמרה לי שהעבודה מימין,

105
00:04:10,000 --> 00:04:12,000
בברור, נעשתה על ידי אמן שחור,

106
00:04:12,000 --> 00:04:14,000
והעבודה משמאל, בברור על ידי אמן לבן,

107
00:04:14,000 --> 00:04:16,000
כשלמעשה,

108
00:04:16,000 --> 00:04:18,000
המקרה היה הפוך.

109
00:04:18,000 --> 00:04:20,000
בוב קולסקוט, אמן אפרו-אמריקאי,

110
00:04:20,000 --> 00:04:22,000
לאון גולוב, אמן לבן.

111
00:04:22,000 --> 00:04:24,000
הנקודה בזה, בשבילי, היתה

112
00:04:24,000 --> 00:04:27,000
להגיד, בחלל ההוא, ברגע ההוא,

113
00:04:27,000 --> 00:04:29,000
שאני בעצם, יותר מהכל,

114
00:04:29,000 --> 00:04:31,000
רציתי להבין

115
00:04:31,000 --> 00:04:34,000
איך תמונות יכולות לעבוד, איך תמונות עבדו,

116
00:04:34,000 --> 00:04:36,000
ואיך אמנים סיפקו

117
00:04:36,000 --> 00:04:38,000
חלל גדול ממה

118
00:04:38,000 --> 00:04:40,000
שיכולנו לדמיין בחיים היום יומיים שלנו

119
00:04:40,000 --> 00:04:43,000
כדי לעבוד דרך התמונות האלה.

120
00:04:43,000 --> 00:04:46,000
רצים קדימה ואני מגיעה להארלם,

121
00:04:46,000 --> 00:04:49,000
ביתם של הרבה מאמריקה השחורה,

122
00:04:49,000 --> 00:04:52,000
בעיקרון הלב הרוחני

123
00:04:52,000 --> 00:04:54,000
של ההויה השחורה,

124
00:04:54,000 --> 00:04:57,000
באמת היכן שהרנסאנס של הארלם קיים.

125
00:04:58,000 --> 00:05:01,000
הארלם עכשיו, בערך מסבירה

126
00:05:01,000 --> 00:05:04,000
וחושבת על עצמה בחלק זה של המאה,

127
00:05:04,000 --> 00:05:06,000
מסתכלת גם קדימה וגם אחורה.

128
00:05:06,000 --> 00:05:08,000
אני תמיד אומרת שהארלם היא קהילה מעניינת

129
00:05:08,000 --> 00:05:10,000
מפני, שבניגוד למקומות אחרים,

130
00:05:10,000 --> 00:05:12,000
היא חושבת על עצמה בעבר, הווה

131
00:05:12,000 --> 00:05:14,000
ועתיד באותו זמן.

132
00:05:14,000 --> 00:05:16,000
אף אחד לא מדבר עליה רק בעכשיו.

133
00:05:16,000 --> 00:05:19,000
זה תמיד מה היא היתה ומה היא יכולה להיות.

134
00:05:19,000 --> 00:05:21,000
ובמחשבה על זה,

135
00:05:21,000 --> 00:05:23,000
אז הפרוייקט השני שלי, השאלה השניה שאני שואלת.

136
00:05:23,000 --> 00:05:25,000
האם מוזאון

137
00:05:25,000 --> 00:05:27,000
יכול להיות זרז לקהילה?

138
00:05:27,000 --> 00:05:29,000
האם מוזאון יכול לשכן אמנים

139
00:05:29,000 --> 00:05:31,000
ולאפשר להם להיות סוכנים

140
00:05:31,000 --> 00:05:34,000
כשקהילות ממציאות את עצמן מחדש?

141
00:05:34,000 --> 00:05:37,000
זו הארלם, למען האמת, ב20 בינואר,

142
00:05:37,000 --> 00:05:40,000
חושבת על עצמה בדרך נפלאה.

143
00:05:41,000 --> 00:05:43,000
אז אני עובדת עכשיו במוזאון הסטודיו בהארלם,

144
00:05:43,000 --> 00:05:45,000
חושבת על תערוכות שם,

145
00:05:45,000 --> 00:05:47,000
חושבת על מה זה אומר

146
00:05:47,000 --> 00:05:49,000
לגלות את האפשרויות באמנות.

147
00:05:49,000 --> 00:05:51,000
עכשיו, מה זה אומר לחלק מכם?

148
00:05:51,000 --> 00:05:54,000
בחלק מהמקרים, אני יודעת שרבים מכם

149
00:05:54,000 --> 00:05:56,000
מעורבים בשיחות בין תרבותיות,

150
00:05:56,000 --> 00:05:59,000
מעורבים ברעיונות של יצירתיות וחדשנות.

151
00:05:59,000 --> 00:06:02,000
תחשבו על המקום שאמנים יכולים לשחק בזה.

152
00:06:02,000 --> 00:06:05,000
זו מין חממה ותמיכה

153
00:06:05,000 --> 00:06:08,000
שאני שואפת אליה, אני עובדת עם אמנים שחורים צעירים.

154
00:06:08,000 --> 00:06:10,000
תחשבו על אמנים, לא על כספקי תוכן,

155
00:06:10,000 --> 00:06:12,000
למרות שהם יכולים להיות מעולים בזה,

156
00:06:12,000 --> 00:06:14,000
אלא, שוב, כזרזים אמיתיים.

157
00:06:16,000 --> 00:06:19,000
מוזאון הסטודיו נוסד בשנות ה60 המאוחרות.

158
00:06:19,000 --> 00:06:22,000
ואני מעלה את זה בגלל החשיבות של מיקום

159
00:06:22,000 --> 00:06:24,000
המינהג הזה בהיסטוריה,

160
00:06:24,000 --> 00:06:26,000
להביט בחזרה אל 1968,

161
00:06:26,000 --> 00:06:28,000
הרגע ההסטורי המדהים הזה,

162
00:06:28,000 --> 00:06:31,000
ולחשוב על הקשת שקרתה מאז,

163
00:06:31,000 --> 00:06:34,000
לחשוב על האפשרויות שכולנו

164
00:06:34,000 --> 00:06:36,000
זכינו לעמוד בהן היום,

165
00:06:36,000 --> 00:06:38,000
ולדמיין שהמוזאון

166
00:06:38,000 --> 00:06:40,000
שבאה מרגע של מחאה גדולה,

167
00:06:40,000 --> 00:06:42,000
והיה כל כך הרבה על

168
00:06:42,000 --> 00:06:44,000
בחינת ההסטוריה והמורשת

169
00:06:44,000 --> 00:06:47,000
של אמנים אפרו-אמריקאים חשובים

170
00:06:47,000 --> 00:06:49,000
להסטוריה של האמנות במדינה

171
00:06:49,000 --> 00:06:51,000
כמו ג'ייקוב לורנס, נורמן לואיס,

172
00:06:51,000 --> 00:06:53,000
רומרה ברדון.

173
00:06:53,000 --> 00:06:55,000
ואז, כמובן,

174
00:06:55,000 --> 00:06:57,000
להביא אותנו להיום.

175
00:06:57,000 --> 00:06:59,000
ב1975, מוחמד עלי

176
00:06:59,000 --> 00:07:01,000
נתן הרצה באוניברסיטת הארוורד.

177
00:07:01,000 --> 00:07:04,000
אחרי ההרצאה, סטודנט קם ואמר לו,

178
00:07:04,000 --> 00:07:06,000
"תן לנו פואמה."

179
00:07:06,000 --> 00:07:08,000
ומוחמד עלי אמר, "אני, אנחנו."

180
00:07:08,000 --> 00:07:11,000
הצהרה מעמיקה על היחיד והקהילה,

181
00:07:11,000 --> 00:07:13,000
המרחב בו עכשיו,

182
00:07:13,000 --> 00:07:16,000
בפרוייקט הגילוי שלי, של מחשבה על אמנים,

183
00:07:16,000 --> 00:07:18,000
על נסיון להגדיר

184
00:07:18,000 --> 00:07:20,000
מה יכולה להיות

185
00:07:20,000 --> 00:07:23,000
תנועה תרבותית של אמנות שחורה במאה ה21.

186
00:07:23,000 --> 00:07:25,000
מה שזה יכול להגיד

187
00:07:25,000 --> 00:07:28,000
לתנועות תרבותיות בכל הזמן הזה,

188
00:07:28,000 --> 00:07:30,000
ה"אני, אנחנו" נראה

189
00:07:30,000 --> 00:07:32,000
לגמרי רואה את הנולד

190
00:07:32,000 --> 00:07:34,000
לחלוטין חשוב.

191
00:07:34,000 --> 00:07:36,000
לצורך העניין,

192
00:07:36,000 --> 00:07:39,000
הפרוייקט הספציפי שהפך את זה לאפשרי בשבילי

193
00:07:39,000 --> 00:07:41,000
היא שורה של תערוכות,

194
00:07:41,000 --> 00:07:43,000
כולן מתחילות בF,

195
00:07:43,000 --> 00:07:45,000
"חופשי", "תכיפות" ו"זרימה,"

196
00:07:45,000 --> 00:07:47,000
שיצאו לגלות

197
00:07:47,000 --> 00:07:49,000
ולהגדיר

198
00:07:49,000 --> 00:07:52,000
את האמנים השחורים הצעירים שעובדים כרגע

199
00:07:52,000 --> 00:07:54,000
שאני מרגישה בחוזקה

200
00:07:54,000 --> 00:07:57,000
שימשיכו לעבוד במשך השנים הרבות הבאות.

201
00:07:57,000 --> 00:07:59,000
סדרת התערוכות

202
00:07:59,000 --> 00:08:01,000
נוצרה במיוחד

203
00:08:01,000 --> 00:08:03,000
כדי לנסות להטיל ספק

204
00:08:03,000 --> 00:08:05,000
ברעיון של מה זה יגיד

205
00:08:05,000 --> 00:08:07,000
עכשיו, בנקודה הזו בהסטוריה,

206
00:08:07,000 --> 00:08:10,000
לראות אומנות כזרז,

207
00:08:10,000 --> 00:08:12,000
מה זה אומר עכשיו, בנקודה הזו בהסטוריה,

208
00:08:12,000 --> 00:08:15,000
כשאנחנו מגדירים ומגדירים מחדש את התרבות,

209
00:08:15,000 --> 00:08:17,000
התרבות השחורה, במיוחד במקרה שלי,

210
00:08:17,000 --> 00:08:19,000
אבל תרבות, בכלליות.

211
00:08:19,000 --> 00:08:21,000
קראתי לקבוצת האמנים הזו

212
00:08:21,000 --> 00:08:24,000
על שם רעיון , ששמתי שם

213
00:08:24,000 --> 00:08:26,000
שנקרא פוסט-בלאק.

214
00:08:26,000 --> 00:08:28,000
באמת התכוונתי להגדיר אותם

215
00:08:28,000 --> 00:08:31,000
כאומנים שהגיעו והתחילו את האמנות שלהם עכשיו,

216
00:08:31,000 --> 00:08:34,000
מביטים על ההסטוריה, אבל מתחילים ברגע הזה, היסטורית.

217
00:08:35,000 --> 00:08:38,000
זה באמת בתחושה הזו של גילוי

218
00:08:38,000 --> 00:08:41,000
שיש לי שורה חדשה של שאלות שאני שואלת.

219
00:08:41,000 --> 00:08:43,000
שורת השאלות הזו היא:

220
00:08:43,000 --> 00:08:45,000
מה זה אומר, עכשיו,

221
00:08:45,000 --> 00:08:48,000
להיות אפרו-אמריקאי באמריקה?

222
00:08:48,000 --> 00:08:51,000
מה האומנות יכולה להגיד על זה?

223
00:08:51,000 --> 00:08:54,000
היכן מוזיאון יכול להתקיים

224
00:08:54,000 --> 00:08:57,000
כמקום לכולנו

225
00:08:57,000 --> 00:08:59,000
לניהול השיחה הזו?

226
00:08:59,000 --> 00:09:01,000
באמת, מה שהכי מרגש בזה

227
00:09:01,000 --> 00:09:04,000
היא חשיבה על האנרגיה וההתרגשות

228
00:09:04,000 --> 00:09:06,000
שאמנים צעירים יכולים להביא.

229
00:09:06,000 --> 00:09:08,000
העבודות שלהם בשבילי הן על,

230
00:09:08,000 --> 00:09:10,000
לא תמיד, פשוט

231
00:09:10,000 --> 00:09:12,000
על החדשנות האסתטית

232
00:09:12,000 --> 00:09:15,000
שהמוחות שלהם מדמיינים, שהחזון שלהם יוצר

233
00:09:15,000 --> 00:09:17,000
ויוצא אל העולם,

234
00:09:17,000 --> 00:09:19,000
אבל יותר, אולי, חשוב,

235
00:09:19,000 --> 00:09:21,000
דרך ההתלהבות של הקהילה

236
00:09:21,000 --> 00:09:24,000
שהם יוצרים כקולות חשובים

237
00:09:24,000 --> 00:09:27,000
שיאפשרו לנו עכשיו להבין את המצב,

238
00:09:27,000 --> 00:09:29,000
כמו גם בעתיד.

239
00:09:29,000 --> 00:09:32,000
אני מופתעת ללא הפסקה

240
00:09:32,000 --> 00:09:34,000
על ידי הדרך בה

241
00:09:34,000 --> 00:09:36,000
הנושא של גזע

242
00:09:36,000 --> 00:09:39,000
יכול לקחת את עצמו להרבה מקומות

243
00:09:39,000 --> 00:09:41,000
שאנחנו לא מדמיינים שהוא צריך להיות בהם.

244
00:09:41,000 --> 00:09:44,000
אני מופתעת תמיד

245
00:09:44,000 --> 00:09:46,000
על ידי הדרך בה אומנים מוכנים

246
00:09:46,000 --> 00:09:48,000
לעשות את זה בעבודותיהם.

247
00:09:48,000 --> 00:09:50,000
לכן אני מביטה באמנות.

248
00:09:50,000 --> 00:09:52,000
לכן אני שואלת את האמנות שאלות.

249
00:09:52,000 --> 00:09:55,000
לכן אני עושה תערוכות.

250
00:09:55,000 --> 00:09:57,000
עכשיו, התערוכה הזו, כמו שאמרתי,

251
00:09:57,000 --> 00:10:00,000
40 אמנים צעירים שעבדו במהלך 8 שנים,

252
00:10:00,000 --> 00:10:03,000
ובשבילי זה על שקילת ההשלכות.

253
00:10:04,000 --> 00:10:06,000
זה שקילת ההשלכות של

254
00:10:06,000 --> 00:10:09,000
מה לדור הזה יש להגיד בשבילנו.

255
00:10:09,000 --> 00:10:12,000
זה שקילה של מה זה אומר לאמנים האלה

256
00:10:12,000 --> 00:10:14,000
להיות במקביל בעולם בחוץ, כשהאומנות שלהם נודדת,

257
00:10:14,000 --> 00:10:16,000
אבל בקהילות שלהם,

258
00:10:16,000 --> 00:10:19,000
כאנשים שרואים וחושבים

259
00:10:19,000 --> 00:10:22,000
על הנושאים שעומדים לפנינו.

260
00:10:22,000 --> 00:10:24,000
זה גם מחשבה על

261
00:10:24,000 --> 00:10:26,000
הרוח היצירתית וטיפוחה.

262
00:10:26,000 --> 00:10:28,000
ודמיינו, בעיקר באמריקה האורבנית,

263
00:10:28,000 --> 00:10:31,000
על טיפוח הרוח.

264
00:10:31,000 --> 00:10:34,000
עכשיו, להיכן, אולי, זה מגיע עכשיו?

265
00:10:34,000 --> 00:10:37,000
בשבילי, זה על לדמיין מחדש

266
00:10:37,000 --> 00:10:40,000
את השיח התרבותי הזה בהקשר בינלאומי.

267
00:10:40,000 --> 00:10:43,000
אז המחזור האחרון של הפרוייקט הזה

268
00:10:43,000 --> 00:10:45,000
נקרא "זרימה,"

269
00:10:45,000 --> 00:10:47,000
עם הרעיון עכשיו של יצירת

270
00:10:47,000 --> 00:10:49,000
רשת אמיתית

271
00:10:49,000 --> 00:10:51,000
של אמנים מסביב לעולם,

272
00:10:51,000 --> 00:10:53,000
באמת מביטים, לא כל כך

273
00:10:53,000 --> 00:10:56,000
מהארלם החוצה, אלה מעבר.

274
00:10:56,000 --> 00:10:59,000
ו"זרימה" מביטה באומנים שנולדו כולם באפריקה.

275
00:10:59,000 --> 00:11:02,000
וכשרבים מאיתנו חושבים על היבשת ההיא

276
00:11:02,000 --> 00:11:04,000
וחושבים על המשמעות שלה

277
00:11:04,000 --> 00:11:06,000
לנו במאה ה21,

278
00:11:06,000 --> 00:11:08,000
התחלתי את ההסתכלות הזו

279
00:11:08,000 --> 00:11:10,000
דרך אמנים, דרך אמנות,

280
00:11:10,000 --> 00:11:13,000
ולדמיין מה הם יכולים להגיד לנו על העתיד,

281
00:11:13,000 --> 00:11:16,000
מה הם אומרים לנו על העתיד,

282
00:11:16,000 --> 00:11:19,000
ומה הם יוצרים בצורה

283
00:11:19,000 --> 00:11:22,000
של לתת לנו את האפשרות הגדולה הזו של להביט

284
00:11:22,000 --> 00:11:24,000
ביבשת ההיא עולה כחלק

285
00:11:24,000 --> 00:11:26,000
מהדיאלוג הגדול יותר שלנו.

286
00:11:26,000 --> 00:11:28,000
אז, מה אני מגלה

287
00:11:28,000 --> 00:11:30,000
כשאני מביטה באמנות?

288
00:11:30,000 --> 00:11:32,000
מה אני חושבת

289
00:11:32,000 --> 00:11:34,000
כשאני חושבת על אמנות?

290
00:11:34,000 --> 00:11:36,000
אני מרגישה את הזכות שהיתה לי כאוצרת

291
00:11:36,000 --> 00:11:39,000
היא לא רק גילוי של עבודות חדשות,

292
00:11:39,000 --> 00:11:41,000
הגילוי של עבודות מרגשות,

293
00:11:41,000 --> 00:11:43,000
אלא, באמת, זה היה

294
00:11:43,000 --> 00:11:45,000
מה שגיליתי על עצמי,

295
00:11:45,000 --> 00:11:47,000
ומה שאני יכולה להציע

296
00:11:47,000 --> 00:11:49,000
בחלל התצוגה,

297
00:11:49,000 --> 00:11:52,000
לדבר על יופי, לדבר על כוח,

298
00:11:52,000 --> 00:11:54,000
לדבר על עצמנו,

299
00:11:54,000 --> 00:11:57,000
ולדבר ולשוחח אחד עם השני.

300
00:11:57,000 --> 00:12:00,000
זה מה שגורם לי לקום כל יום

301
00:12:00,000 --> 00:12:02,000
ולרצות לחשוב על

302
00:12:02,000 --> 00:12:05,000
הדור הזה של אומנים שחורים ואומנים מסביב לעולם.

303
00:12:05,000 --> 00:12:07,000
תודה רבה.