WEBVTT

00:00:01.000 --> 00:00:04.000
כותבת המחזות המבריקה, אדריאן קנדי,

00:00:04.000 --> 00:00:06.000
כתבה ספר שנקרא

00:00:06.000 --> 00:00:08.000
"אנשים שהובילו למחזות שלי."

00:00:08.000 --> 00:00:10.000
ואם הייתי כותבת ספר,

00:00:10.000 --> 00:00:12.000
הוא היה נקרא,

00:00:12.000 --> 00:00:14.000
"אמנים שהובילו את התצוגות שלי"

00:00:14.000 --> 00:00:16.000
מפני שהעבודה שלי,

00:00:16.000 --> 00:00:19.000
בהבנת אמנות והבנת התרבות,

00:00:19.000 --> 00:00:22.000
הגיעה על ידי מעקב אחרי אמנים,

00:00:22.000 --> 00:00:25.000
בלהביט מה המשמעות של אמנים

00:00:25.000 --> 00:00:27.000
ומה הם עושים ומי הם.

00:00:28.000 --> 00:00:30.000
ג'י ג'י מ"החיים הטובים,"

00:00:30.000 --> 00:00:33.000
(מחיאות כפיים)

00:00:33.000 --> 00:00:35.000
משמעותי לאנשים רבים כמובן

00:00:35.000 --> 00:00:37.000
בגלל "דינ-או-מייט,"

00:00:37.000 --> 00:00:39.000
אבל אולי חשוב יותר

00:00:39.000 --> 00:00:42.000
כאמן השחור הבאמת ראשון

00:00:42.000 --> 00:00:44.000
בשעות שיא בטלויזיה.

00:00:45.000 --> 00:00:47.000
ג'אן מישל באסקיאט,

00:00:47.000 --> 00:00:49.000
חשוב לי בגלל

00:00:49.000 --> 00:00:52.000
האמן השחור הראשון בזמן אמת

00:00:52.000 --> 00:00:54.000
שהראה לי את האפשרות

00:00:54.000 --> 00:00:57.000
של למי ומה אני עומדת להכנס.

NOTE Paragraph

00:00:57.000 --> 00:01:00.000
הפרוייקט הכללי שלי הוא על אמנות,

00:01:00.000 --> 00:01:02.000
בעיקר, על אמנים שחורים,

00:01:02.000 --> 00:01:04.000
מאוד בכללי

00:01:04.000 --> 00:01:06.000
על הדרך בה אמנות

00:01:06.000 --> 00:01:08.000
יכולה לשנות את הדרך בה אנחנו חושבים

00:01:08.000 --> 00:01:11.000
על תרבות ועל עצמנו.

00:01:11.000 --> 00:01:13.000
ההתעניינות שלי היא באמנים

00:01:13.000 --> 00:01:16.000
שמבינים ומשכתבים את ההסטוריה,

00:01:16.000 --> 00:01:18.000
שחושבים על עצמם

00:01:18.000 --> 00:01:20.000
בתוך הנרטיב

00:01:20.000 --> 00:01:22.000
של העולם הגדול של האמנות,

00:01:22.000 --> 00:01:24.000
אבל יצרו פינות חדשות

00:01:24.000 --> 00:01:27.000
בשבילנו לראות ולהבין.

00:01:27.000 --> 00:01:30.000
אני מראה שני אמנים פה, גלן ליגון וקרול ווקר,

00:01:30.000 --> 00:01:33.000
שניים מרבים שבאמת יוצרים בשבילי

00:01:33.000 --> 00:01:36.000
את השאלות הבסיסיות שרציתי להביא

00:01:36.000 --> 00:01:38.000
כאוצרת לעולם.

00:01:38.000 --> 00:01:41.000
התעניינתי ברעיון

00:01:41.000 --> 00:01:43.000
של למה ואיך

00:01:43.000 --> 00:01:46.000
אני אוכל ליצור סיפור חדש

00:01:46.000 --> 00:01:48.000
נרטיב חדש בהסטוריה של האמנות

00:01:48.000 --> 00:01:50.000
ונרטיב חדש בעולם.

00:01:50.000 --> 00:01:52.000
וכדי לעשות את זה, אני יודעת

00:01:52.000 --> 00:01:55.000
שהייתי צריכה לראות את הדרך בה אמנים עובדים,

00:01:55.000 --> 00:01:57.000
להבין את הסטודיו של האמן

00:01:57.000 --> 00:01:59.000
כמו מעבדה,

00:01:59.000 --> 00:02:01.000
תדמינו אז,

00:02:01.000 --> 00:02:04.000
להמציא מחדש את המוזאון כטנק חשיבה,

00:02:04.000 --> 00:02:07.000
ולהסתכל על התערוכה

00:02:07.000 --> 00:02:10.000
כנייר הלבן האולטימטיבי, לשאול שאלות

00:02:10.000 --> 00:02:12.000
לספק מרחב

00:02:12.000 --> 00:02:15.000
כדי להביט ולחשוב על התשובות.

NOTE Paragraph

00:02:15.000 --> 00:02:17.000
ב1994,

00:02:17.000 --> 00:02:19.000
כשהייתי אוצרת של מוזאון וויטני,

00:02:19.000 --> 00:02:21.000
יצרתי תערוכה שנקראה "זכר שחור."

00:02:21.000 --> 00:02:23.000
הסתכלתי על החיתוך

00:02:23.000 --> 00:02:25.000
של גזע ומגדר

00:02:25.000 --> 00:02:27.000
באמנות אמריקאית עכשוית.

00:02:27.000 --> 00:02:29.000
רציתי להביע

00:02:29.000 --> 00:02:31.000
את הדרך בה אמנות

00:02:31.000 --> 00:02:33.000
יכולה לספק מרחב לדיאלוג,

00:02:33.000 --> 00:02:35.000
דיאלוג מסובך,

00:02:35.000 --> 00:02:38.000
דיאלוג עם הרבה, הרבה נקודות כניסה,

00:02:38.000 --> 00:02:40.000
ואיך המוזיאון יכול להיות המרחב

00:02:40.000 --> 00:02:42.000
לתחרות הרעיונות הזו.

00:02:42.000 --> 00:02:44.000
התערוכה כללה

00:02:44.000 --> 00:02:46.000
יותר מ20 אמנים

00:02:46.000 --> 00:02:48.000
מגילאים וגזעים שונים,

00:02:48.000 --> 00:02:51.000
אבל כולם מסתכלים על גבריות שחורה

00:02:51.000 --> 00:02:54.000
מנקודת מבט מאוד מסויימת.

00:02:57.000 --> 00:03:00.000
מה שהיה משמעותי מבחינת התערוכה הזו

00:03:00.000 --> 00:03:02.000
היתה הדרך בה

00:03:02.000 --> 00:03:05.000
היא העסיקה אותי בתפקידי

00:03:05.000 --> 00:03:07.000
כאוצרת, כזרז,

00:03:07.000 --> 00:03:09.000
לדיאלוג הזה.

00:03:09.000 --> 00:03:11.000
אחד הדברים שקרו

00:03:11.000 --> 00:03:13.000
באופן מובהק במהלך התצוגה

00:03:13.000 --> 00:03:15.000
הוא שהתעמתתי עם הרעיון

00:03:15.000 --> 00:03:17.000
של כמה תמונות יכולות להיות חזקות

00:03:17.000 --> 00:03:20.000
וההבנה של אנשים את עצמם ואחד את השני.

NOTE Paragraph

00:03:20.000 --> 00:03:23.000
אני מראה לכם שתי עבודות, אחת מימין, של לאון גולוב,

00:03:23.000 --> 00:03:26.000
ואחת משמאל של רוברט קולסקוט.

00:03:26.000 --> 00:03:28.000
ובמהלך התערוכה,

00:03:28.000 --> 00:03:30.000
שהיתה וכחנית, שנויה במחלוקת

00:03:30.000 --> 00:03:32.000
ובסופו של דבר, בשבילי,

00:03:32.000 --> 00:03:34.000
משנה חיים,

00:03:34.000 --> 00:03:36.000
בהרגשה שלי של מה יכול להיות אמנות,

00:03:36.000 --> 00:03:39.000
אישה באה אלי על רצפת הגלריה

00:03:39.000 --> 00:03:42.000
כדי להביע את חששותיה על האופי

00:03:42.000 --> 00:03:44.000
של כמה חזקות תמונות יכולות להיות

00:03:44.000 --> 00:03:46.000
ואיך אנחנו מבינים אחד את השני.

00:03:46.000 --> 00:03:48.000
והיא הצביעה על העבודה משמאל

00:03:48.000 --> 00:03:50.000
כדי להגיד לי כמה בעייתית התמונה היתה,

00:03:50.000 --> 00:03:53.000
כי היא התקשרה, בשבילה, לרעיון של

00:03:53.000 --> 00:03:56.000
איך אנשים שחורים יוצגו.

00:03:56.000 --> 00:03:58.000
והיא הצביעה על התמונה מימין

00:03:58.000 --> 00:04:01.000
כדוגמה, בשבילי, לסוג הכבוד

00:04:01.000 --> 00:04:03.000
שצריך להיות מועבר

00:04:03.000 --> 00:04:05.000
כדי לעבוד נגד הדימויים האלה במדיה.

00:04:05.000 --> 00:04:08.000
אז היא יחסה לעבודות האלה זהות גזעית,

00:04:08.000 --> 00:04:10.000
בעיקרון אמרה לי שהעבודה מימין,

00:04:10.000 --> 00:04:12.000
בברור, נעשתה על ידי אמן שחור,

00:04:12.000 --> 00:04:14.000
והעבודה משמאל, בברור על ידי אמן לבן,

00:04:14.000 --> 00:04:16.000
כשלמעשה,

00:04:16.000 --> 00:04:18.000
המקרה היה הפוך.

00:04:18.000 --> 00:04:20.000
בוב קולסקוט, אמן אפרו-אמריקאי,

00:04:20.000 --> 00:04:22.000
לאון גולוב, אמן לבן.

00:04:22.000 --> 00:04:24.000
הנקודה בזה, בשבילי, היתה

00:04:24.000 --> 00:04:27.000
להגיד, בחלל ההוא, ברגע ההוא,

00:04:27.000 --> 00:04:29.000
שאני בעצם, יותר מהכל,

00:04:29.000 --> 00:04:31.000
רציתי להבין

00:04:31.000 --> 00:04:34.000
איך תמונות יכולות לעבוד, איך תמונות עבדו,

00:04:34.000 --> 00:04:36.000
ואיך אמנים סיפקו

00:04:36.000 --> 00:04:38.000
חלל גדול ממה

00:04:38.000 --> 00:04:40.000
שיכולנו לדמיין בחיים היום יומיים שלנו

00:04:40.000 --> 00:04:43.000
כדי לעבוד דרך התמונות האלה.

NOTE Paragraph

00:04:43.000 --> 00:04:46.000
רצים קדימה ואני מגיעה להארלם,

00:04:46.000 --> 00:04:49.000
ביתם של הרבה מאמריקה השחורה,

00:04:49.000 --> 00:04:52.000
בעיקרון הלב הרוחני

00:04:52.000 --> 00:04:54.000
של ההויה השחורה,

00:04:54.000 --> 00:04:57.000
באמת היכן שהרנסאנס של הארלם קיים.

00:04:58.000 --> 00:05:01.000
הארלם עכשיו, בערך מסבירה

00:05:01.000 --> 00:05:04.000
וחושבת על עצמה בחלק זה של המאה,

00:05:04.000 --> 00:05:06.000
מסתכלת גם קדימה וגם אחורה.

00:05:06.000 --> 00:05:08.000
אני תמיד אומרת שהארלם היא קהילה מעניינת

00:05:08.000 --> 00:05:10.000
מפני, שבניגוד למקומות אחרים,

00:05:10.000 --> 00:05:12.000
היא חושבת על עצמה בעבר, הווה

00:05:12.000 --> 00:05:14.000
ועתיד באותו זמן.

00:05:14.000 --> 00:05:16.000
אף אחד לא מדבר עליה רק בעכשיו.

00:05:16.000 --> 00:05:19.000
זה תמיד מה היא היתה ומה היא יכולה להיות.

00:05:19.000 --> 00:05:21.000
ובמחשבה על זה,

00:05:21.000 --> 00:05:23.000
אז הפרוייקט השני שלי, השאלה השניה שאני שואלת.

00:05:23.000 --> 00:05:25.000
האם מוזאון

00:05:25.000 --> 00:05:27.000
יכול להיות זרז לקהילה?

00:05:27.000 --> 00:05:29.000
האם מוזאון יכול לשכן אמנים

00:05:29.000 --> 00:05:31.000
ולאפשר להם להיות סוכנים

00:05:31.000 --> 00:05:34.000
כשקהילות ממציאות את עצמן מחדש?

00:05:34.000 --> 00:05:37.000
זו הארלם, למען האמת, ב20 בינואר,

00:05:37.000 --> 00:05:40.000
חושבת על עצמה בדרך נפלאה.

NOTE Paragraph

00:05:41.000 --> 00:05:43.000
אז אני עובדת עכשיו במוזאון הסטודיו בהארלם,

00:05:43.000 --> 00:05:45.000
חושבת על תערוכות שם,

00:05:45.000 --> 00:05:47.000
חושבת על מה זה אומר

00:05:47.000 --> 00:05:49.000
לגלות את האפשרויות באמנות.

00:05:49.000 --> 00:05:51.000
עכשיו, מה זה אומר לחלק מכם?

00:05:51.000 --> 00:05:54.000
בחלק מהמקרים, אני יודעת שרבים מכם

00:05:54.000 --> 00:05:56.000
מעורבים בשיחות בין תרבותיות,

00:05:56.000 --> 00:05:59.000
מעורבים ברעיונות של יצירתיות וחדשנות.

00:05:59.000 --> 00:06:02.000
תחשבו על המקום שאמנים יכולים לשחק בזה.

00:06:02.000 --> 00:06:05.000
זו מין חממה ותמיכה

00:06:05.000 --> 00:06:08.000
שאני שואפת אליה, אני עובדת עם אמנים שחורים צעירים.

00:06:08.000 --> 00:06:10.000
תחשבו על אמנים, לא על כספקי תוכן,

00:06:10.000 --> 00:06:12.000
למרות שהם יכולים להיות מעולים בזה,

00:06:12.000 --> 00:06:14.000
אלא, שוב, כזרזים אמיתיים.

NOTE Paragraph

00:06:16.000 --> 00:06:19.000
מוזאון הסטודיו נוסד בשנות ה60 המאוחרות.

00:06:19.000 --> 00:06:22.000
ואני מעלה את זה בגלל החשיבות של מיקום

00:06:22.000 --> 00:06:24.000
המינהג הזה בהיסטוריה,

00:06:24.000 --> 00:06:26.000
להביט בחזרה אל 1968,

00:06:26.000 --> 00:06:28.000
הרגע ההסטורי המדהים הזה,

00:06:28.000 --> 00:06:31.000
ולחשוב על הקשת שקרתה מאז,

00:06:31.000 --> 00:06:34.000
לחשוב על האפשרויות שכולנו

00:06:34.000 --> 00:06:36.000
זכינו לעמוד בהן היום,

00:06:36.000 --> 00:06:38.000
ולדמיין שהמוזאון

00:06:38.000 --> 00:06:40.000
שבאה מרגע של מחאה גדולה,

00:06:40.000 --> 00:06:42.000
והיה כל כך הרבה על

00:06:42.000 --> 00:06:44.000
בחינת ההסטוריה והמורשת

00:06:44.000 --> 00:06:47.000
של אמנים אפרו-אמריקאים חשובים

00:06:47.000 --> 00:06:49.000
להסטוריה של האמנות במדינה

00:06:49.000 --> 00:06:51.000
כמו ג'ייקוב לורנס, נורמן לואיס,

00:06:51.000 --> 00:06:53.000
רומרה ברדון.

NOTE Paragraph

00:06:53.000 --> 00:06:55.000
ואז, כמובן,

00:06:55.000 --> 00:06:57.000
להביא אותנו להיום.

00:06:57.000 --> 00:06:59.000
ב1975, מוחמד עלי

00:06:59.000 --> 00:07:01.000
נתן הרצה באוניברסיטת הארוורד.

00:07:01.000 --> 00:07:04.000
אחרי ההרצאה, סטודנט קם ואמר לו,

00:07:04.000 --> 00:07:06.000
"תן לנו פואמה."

00:07:06.000 --> 00:07:08.000
ומוחמד עלי אמר, "אני, אנחנו."

00:07:08.000 --> 00:07:11.000
הצהרה מעמיקה על היחיד והקהילה,

00:07:11.000 --> 00:07:13.000
המרחב בו עכשיו,

00:07:13.000 --> 00:07:16.000
בפרוייקט הגילוי שלי, של מחשבה על אמנים,

00:07:16.000 --> 00:07:18.000
על נסיון להגדיר

00:07:18.000 --> 00:07:20.000
מה יכולה להיות

00:07:20.000 --> 00:07:23.000
תנועה תרבותית של אמנות שחורה במאה ה21.

00:07:23.000 --> 00:07:25.000
מה שזה יכול להגיד

00:07:25.000 --> 00:07:28.000
לתנועות תרבותיות בכל הזמן הזה,

00:07:28.000 --> 00:07:30.000
ה"אני, אנחנו" נראה

00:07:30.000 --> 00:07:32.000
לגמרי רואה את הנולד

00:07:32.000 --> 00:07:34.000
לחלוטין חשוב.

NOTE Paragraph

00:07:34.000 --> 00:07:36.000
לצורך העניין,

00:07:36.000 --> 00:07:39.000
הפרוייקט הספציפי שהפך את זה לאפשרי בשבילי

00:07:39.000 --> 00:07:41.000
היא שורה של תערוכות,

00:07:41.000 --> 00:07:43.000
כולן מתחילות בF,

00:07:43.000 --> 00:07:45.000
"חופשי", "תכיפות" ו"זרימה,"

00:07:45.000 --> 00:07:47.000
שיצאו לגלות

00:07:47.000 --> 00:07:49.000
ולהגדיר

00:07:49.000 --> 00:07:52.000
את האמנים השחורים הצעירים שעובדים כרגע

00:07:52.000 --> 00:07:54.000
שאני מרגישה בחוזקה

00:07:54.000 --> 00:07:57.000
שימשיכו לעבוד במשך השנים הרבות הבאות.

00:07:57.000 --> 00:07:59.000
סדרת התערוכות

00:07:59.000 --> 00:08:01.000
נוצרה במיוחד

00:08:01.000 --> 00:08:03.000
כדי לנסות להטיל ספק

00:08:03.000 --> 00:08:05.000
ברעיון של מה זה יגיד

00:08:05.000 --> 00:08:07.000
עכשיו, בנקודה הזו בהסטוריה,

00:08:07.000 --> 00:08:10.000
לראות אומנות כזרז,

00:08:10.000 --> 00:08:12.000
מה זה אומר עכשיו, בנקודה הזו בהסטוריה,

00:08:12.000 --> 00:08:15.000
כשאנחנו מגדירים ומגדירים מחדש את התרבות,

00:08:15.000 --> 00:08:17.000
התרבות השחורה, במיוחד במקרה שלי,

00:08:17.000 --> 00:08:19.000
אבל תרבות, בכלליות.

00:08:19.000 --> 00:08:21.000
קראתי לקבוצת האמנים הזו

00:08:21.000 --> 00:08:24.000
על שם רעיון , ששמתי שם

00:08:24.000 --> 00:08:26.000
שנקרא פוסט-בלאק.

00:08:26.000 --> 00:08:28.000
באמת התכוונתי להגדיר אותם

00:08:28.000 --> 00:08:31.000
כאומנים שהגיעו והתחילו את האמנות שלהם עכשיו,

00:08:31.000 --> 00:08:34.000
מביטים על ההסטוריה, אבל מתחילים ברגע הזה, היסטורית.

NOTE Paragraph

00:08:35.000 --> 00:08:38.000
זה באמת בתחושה הזו של גילוי

00:08:38.000 --> 00:08:41.000
שיש לי שורה חדשה של שאלות שאני שואלת.

00:08:41.000 --> 00:08:43.000
שורת השאלות הזו היא:

00:08:43.000 --> 00:08:45.000
מה זה אומר, עכשיו,

00:08:45.000 --> 00:08:48.000
להיות אפרו-אמריקאי באמריקה?

00:08:48.000 --> 00:08:51.000
מה האומנות יכולה להגיד על זה?

00:08:51.000 --> 00:08:54.000
היכן מוזיאון יכול להתקיים

00:08:54.000 --> 00:08:57.000
כמקום לכולנו

00:08:57.000 --> 00:08:59.000
לניהול השיחה הזו?

00:08:59.000 --> 00:09:01.000
באמת, מה שהכי מרגש בזה

00:09:01.000 --> 00:09:04.000
היא חשיבה על האנרגיה וההתרגשות

00:09:04.000 --> 00:09:06.000
שאמנים צעירים יכולים להביא.

00:09:06.000 --> 00:09:08.000
העבודות שלהם בשבילי הן על,

00:09:08.000 --> 00:09:10.000
לא תמיד, פשוט

00:09:10.000 --> 00:09:12.000
על החדשנות האסתטית

00:09:12.000 --> 00:09:15.000
שהמוחות שלהם מדמיינים, שהחזון שלהם יוצר

00:09:15.000 --> 00:09:17.000
ויוצא אל העולם,

00:09:17.000 --> 00:09:19.000
אבל יותר, אולי, חשוב,

00:09:19.000 --> 00:09:21.000
דרך ההתלהבות של הקהילה

00:09:21.000 --> 00:09:24.000
שהם יוצרים כקולות חשובים

00:09:24.000 --> 00:09:27.000
שיאפשרו לנו עכשיו להבין את המצב,

00:09:27.000 --> 00:09:29.000
כמו גם בעתיד.

00:09:29.000 --> 00:09:32.000
אני מופתעת ללא הפסקה

00:09:32.000 --> 00:09:34.000
על ידי הדרך בה

00:09:34.000 --> 00:09:36.000
הנושא של גזע

00:09:36.000 --> 00:09:39.000
יכול לקחת את עצמו להרבה מקומות

00:09:39.000 --> 00:09:41.000
שאנחנו לא מדמיינים שהוא צריך להיות בהם.

00:09:41.000 --> 00:09:44.000
אני מופתעת תמיד

00:09:44.000 --> 00:09:46.000
על ידי הדרך בה אומנים מוכנים

00:09:46.000 --> 00:09:48.000
לעשות את זה בעבודותיהם.

00:09:48.000 --> 00:09:50.000
לכן אני מביטה באמנות.

00:09:50.000 --> 00:09:52.000
לכן אני שואלת את האמנות שאלות.

00:09:52.000 --> 00:09:55.000
לכן אני עושה תערוכות.

NOTE Paragraph

00:09:55.000 --> 00:09:57.000
עכשיו, התערוכה הזו, כמו שאמרתי,

00:09:57.000 --> 00:10:00.000
40 אמנים צעירים שעבדו במהלך 8 שנים,

00:10:00.000 --> 00:10:03.000
ובשבילי זה על שקילת ההשלכות.

00:10:04.000 --> 00:10:06.000
זה שקילת ההשלכות של

00:10:06.000 --> 00:10:09.000
מה לדור הזה יש להגיד בשבילנו.

00:10:09.000 --> 00:10:12.000
זה שקילה של מה זה אומר לאמנים האלה

00:10:12.000 --> 00:10:14.000
להיות במקביל בעולם בחוץ, כשהאומנות שלהם נודדת,

00:10:14.000 --> 00:10:16.000
אבל בקהילות שלהם,

00:10:16.000 --> 00:10:19.000
כאנשים שרואים וחושבים

00:10:19.000 --> 00:10:22.000
על הנושאים שעומדים לפנינו.

00:10:22.000 --> 00:10:24.000
זה גם מחשבה על

00:10:24.000 --> 00:10:26.000
הרוח היצירתית וטיפוחה.

00:10:26.000 --> 00:10:28.000
ודמיינו, בעיקר באמריקה האורבנית,

00:10:28.000 --> 00:10:31.000
על טיפוח הרוח.

NOTE Paragraph

00:10:31.000 --> 00:10:34.000
עכשיו, להיכן, אולי, זה מגיע עכשיו?

00:10:34.000 --> 00:10:37.000
בשבילי, זה על לדמיין מחדש

00:10:37.000 --> 00:10:40.000
את השיח התרבותי הזה בהקשר בינלאומי.

00:10:40.000 --> 00:10:43.000
אז המחזור האחרון של הפרוייקט הזה

00:10:43.000 --> 00:10:45.000
נקרא "זרימה,"

00:10:45.000 --> 00:10:47.000
עם הרעיון עכשיו של יצירת

00:10:47.000 --> 00:10:49.000
רשת אמיתית

00:10:49.000 --> 00:10:51.000
של אמנים מסביב לעולם,

00:10:51.000 --> 00:10:53.000
באמת מביטים, לא כל כך

00:10:53.000 --> 00:10:56.000
מהארלם החוצה, אלה מעבר.

00:10:56.000 --> 00:10:59.000
ו"זרימה" מביטה באומנים שנולדו כולם באפריקה.

00:10:59.000 --> 00:11:02.000
וכשרבים מאיתנו חושבים על היבשת ההיא

00:11:02.000 --> 00:11:04.000
וחושבים על המשמעות שלה

00:11:04.000 --> 00:11:06.000
לנו במאה ה21,

00:11:06.000 --> 00:11:08.000
התחלתי את ההסתכלות הזו

00:11:08.000 --> 00:11:10.000
דרך אמנים, דרך אמנות,

00:11:10.000 --> 00:11:13.000
ולדמיין מה הם יכולים להגיד לנו על העתיד,

00:11:13.000 --> 00:11:16.000
מה הם אומרים לנו על העתיד,

00:11:16.000 --> 00:11:19.000
ומה הם יוצרים בצורה

00:11:19.000 --> 00:11:22.000
של לתת לנו את האפשרות הגדולה הזו של להביט

00:11:22.000 --> 00:11:24.000
ביבשת ההיא עולה כחלק

00:11:24.000 --> 00:11:26.000
מהדיאלוג הגדול יותר שלנו.

00:11:26.000 --> 00:11:28.000
אז, מה אני מגלה

NOTE Paragraph

00:11:28.000 --> 00:11:30.000
כשאני מביטה באמנות?

00:11:30.000 --> 00:11:32.000
מה אני חושבת

00:11:32.000 --> 00:11:34.000
כשאני חושבת על אמנות?

00:11:34.000 --> 00:11:36.000
אני מרגישה את הזכות שהיתה לי כאוצרת

00:11:36.000 --> 00:11:39.000
היא לא רק גילוי של עבודות חדשות,

00:11:39.000 --> 00:11:41.000
הגילוי של עבודות מרגשות,

00:11:41.000 --> 00:11:43.000
אלא, באמת, זה היה

00:11:43.000 --> 00:11:45.000
מה שגיליתי על עצמי,

00:11:45.000 --> 00:11:47.000
ומה שאני יכולה להציע

00:11:47.000 --> 00:11:49.000
בחלל התצוגה,

00:11:49.000 --> 00:11:52.000
לדבר על יופי, לדבר על כוח,

00:11:52.000 --> 00:11:54.000
לדבר על עצמנו,

00:11:54.000 --> 00:11:57.000
ולדבר ולשוחח אחד עם השני.

00:11:57.000 --> 00:12:00.000
זה מה שגורם לי לקום כל יום

00:12:00.000 --> 00:12:02.000
ולרצות לחשוב על

00:12:02.000 --> 00:12:05.000
הדור הזה של אומנים שחורים ואומנים מסביב לעולם.

NOTE Paragraph

00:12:05.000 --> 00:12:07.000
תודה רבה.