WEBVTT

00:00:00.000 --> 00:00:02.000
היקום

00:00:02.000 --> 00:00:04.000
הוא באמת גדול.

00:00:04.000 --> 00:00:07.000
אנו חיים בגלקסיה, גלקסיית שביל החלב.

00:00:07.000 --> 00:00:10.000
ישנם כ-100 מיליארד כוכבים בגלקסיית שביל החלב.

00:00:10.000 --> 00:00:12.000
אם מכוונים באופן אקראי מצלמה

00:00:12.000 --> 00:00:14.000
לאזור כלשהו בשמיים,

00:00:14.000 --> 00:00:16.000
משאירים את הצמצם פתוח,

00:00:16.000 --> 00:00:19.000
וכל עוד המצלמה מחוברת לטלסקופ החלל האבל,

00:00:19.000 --> 00:00:21.000
זה ייראה בערך כך.

00:00:21.000 --> 00:00:24.000
כל אחד מהגושים הקטנים הללו,

00:00:24.000 --> 00:00:26.000
הוא גלקסיה שגודלה כשל הגלקסיה שלנו --

00:00:26.000 --> 00:00:29.000
100 מיליארד כוכבים בכל אחד מהגושים האלה.

00:00:29.000 --> 00:00:32.000
ישנן כ-100 מיליארד גלקסיות

00:00:32.000 --> 00:00:34.000
ביקום הנראה לעין.

00:00:34.000 --> 00:00:36.000
מאה מיליארד הוא המספר היחיד שצריך לדעת.

00:00:36.000 --> 00:00:39.000
גיל היקום, מהמפץ הגדול להיום,

00:00:39.000 --> 00:00:41.000
הוא 100 מיליארד בשנות כלב.

00:00:41.000 --> 00:00:43.000
(צחוק)

00:00:43.000 --> 00:00:46.000
דבר האומר לנו משהו לגבי מקומנו ביקום. מה שניתן

NOTE Paragraph

00:00:46.000 --> 00:00:48.000
לעשות עם תמונה זו הוא פשוט להעריץ אותה.

00:00:48.000 --> 00:00:50.000
היא יפה בצורה בלתי רגילה.

00:00:50.000 --> 00:00:53.000
תהיתי לעיתים קרובות, מהי הסיבה האבולוציונית

00:00:53.000 --> 00:00:56.000
שגרמה לאבותינו בערבות-הדשא, להסתגל ולהתפתח

00:00:56.000 --> 00:00:58.000
כך שאנו כל-כך נהנים מתמונות של גלקסיות

00:00:58.000 --> 00:01:00.000
בעוד שהם עצמם אף פעם לא חזו בהן.

00:01:00.000 --> 00:01:02.000
אבל אנו גם רוצים להבין את כל זה.

00:01:02.000 --> 00:01:06.000
בתור קוסמולוג ברצוני לשאול, מדוע היקום הוא כמות שהוא?

00:01:06.000 --> 00:01:09.000
רמז אחד גדול שיש לנו הוא שהיקום משתנה כל הזמן.

00:01:09.000 --> 00:01:12.000
אם מסתכלים על אחת מהגלקסיות הללו ומודדים את מהירותה,

00:01:12.000 --> 00:01:14.000
נמצא שהיא מתרחקת מאיתנו.

00:01:14.000 --> 00:01:16.000
ואם מסתכלים על גלקסיה יותר רחוקה,

00:01:16.000 --> 00:01:18.000
היא תתרחק מאיתנו יותר מהר.

00:01:18.000 --> 00:01:20.000
לכן אנו אומרים שהיקום מתפשט.

NOTE Paragraph

00:01:20.000 --> 00:01:22.000
מה שזה אומר שבעבר,

00:01:22.000 --> 00:01:24.000
העצמים היו קרובים אחד לשני.

00:01:24.000 --> 00:01:26.000
בעבר, היקום היה צפוף יותר,

00:01:26.000 --> 00:01:28.000
וגם חם יותר.

00:01:28.000 --> 00:01:30.000
אם מצופפים דברים ביחד, הטמפרטורה עולה.

00:01:30.000 --> 00:01:32.000
זה די מובן לנו.

00:01:32.000 --> 00:01:34.000
מה שלא מובן לנו כל-כך

00:01:34.000 --> 00:01:37.000
הוא שהיקום, בזמנים קדומים, בסמיכות זמנים למפץ הגדול,

00:01:37.000 --> 00:01:39.000
היה גם מאוד, מאוד אחיד.

00:01:39.000 --> 00:01:41.000
אתם עשויים לחשוב שזה ברור מאליו.

00:01:41.000 --> 00:01:43.000
האויר באולם זה הוא מאוד אחיד.

00:01:43.000 --> 00:01:46.000
אתם תאמרו, "אולי הדברים החליקו את עצמם."

00:01:46.000 --> 00:01:49.000
אבל התנאים מייד אחרי המפץ הגדול היו מאוד, מאוד שונים

00:01:49.000 --> 00:01:51.000
מאשר התנאים של האויר באולם זה.

00:01:51.000 --> 00:01:53.000
בייחוד, הכל היה הרבה יותר צפוף.

00:01:53.000 --> 00:01:55.000
משיכת הכבידה בין העצמים

00:01:55.000 --> 00:01:57.000
היתה הרבה יותר חזקה בסמוך למפץ הגדול.

NOTE Paragraph

00:01:57.000 --> 00:01:59.000
מה שצריך לחשוב עליו

00:01:59.000 --> 00:02:01.000
זה שיש לנו יקום עם 100 מיליארד גלקסיות,

00:02:01.000 --> 00:02:03.000
100 מיליארד כוכבים בכל אחת.

00:02:03.000 --> 00:02:06.000
בזמנים קדומים, 100 מיליארד גלקסיות הללו

00:02:06.000 --> 00:02:09.000
היו דחוסות באזור בגודל כזה --

00:02:09.000 --> 00:02:11.000
ממש כך, בזמנים הקדומים.

00:02:11.000 --> 00:02:13.000
וצריך לזכור שצפיפות זו

00:02:13.000 --> 00:02:15.000
היתה ללא שום פגמים,

00:02:15.000 --> 00:02:17.000
ללא שום נקודות זעירות

00:02:17.000 --> 00:02:19.000
שבהן היו קצת יותר אטומים מאשר במקום אחר.

00:02:19.000 --> 00:02:22.000
וזה מפני שאם היו נקודות כאלו, היתה שם קריסה תחת משיכת הכבידה

00:02:22.000 --> 00:02:24.000
והיה נוצר חור שחור ענקי.

00:02:24.000 --> 00:02:27.000
קיום של יקום מאוד, מאוד אחיד בזמנים הקדומים

00:02:27.000 --> 00:02:29.000
אינו דבר קל, זהו איזון עדין.

00:02:29.000 --> 00:02:31.000
זהו רמז

00:02:31.000 --> 00:02:33.000
שהיקום המוקדם לא נוצר באופן אקראי.

00:02:33.000 --> 00:02:35.000
יש משהו שעשה אותו כזה.

00:02:35.000 --> 00:02:37.000
היינו רוצים לדעת מה זה.

NOTE Paragraph

00:02:37.000 --> 00:02:40.000
חלק מההבנה שלנו לגבי זה מגיעה מלודויג בולצמן,

00:02:40.000 --> 00:02:43.000
פיזיקאי אוסטרי מן המאה ה-19.

00:02:43.000 --> 00:02:46.000
התרומה של בולצמן היתה בכך שהוא סייע לנו להבין אנטרופיה.

00:02:46.000 --> 00:02:48.000
שמעתם על אנטרופיה.

00:02:48.000 --> 00:02:51.000
זוהי האקראיות, חוסר-הסדר, הערבוביה בכמה מערכות.

00:02:51.000 --> 00:02:53.000
בולצמן נתן לנו נוסחה --

00:02:53.000 --> 00:02:55.000
החרוטה על המצבה שלו --

00:02:55.000 --> 00:02:57.000
שממש מכמתת את האנטרופיה.

00:02:57.000 --> 00:02:59.000
והיא בעיקרון אומרת

00:02:59.000 --> 00:03:01.000
שאנטרופיה זה מספר הדרכים

00:03:01.000 --> 00:03:04.000
בהן ניתן לסדר מרכיבי מערכת מבלי שנוכל להבחין בהבדל,

00:03:04.000 --> 00:03:06.000
כך שבמאקרו היא נראית אותו הדבר.

00:03:06.000 --> 00:03:08.000
אם ניקח את האויר בחדר,

00:03:08.000 --> 00:03:11.000
אנו לא מבחינים בכל אטום בנפרד.

00:03:11.000 --> 00:03:13.000
מערך בעל אנטרופיה נמוכה הוא זה

00:03:13.000 --> 00:03:15.000
אשר יש בו רק מעט סידורים הנראים זהים.

00:03:15.000 --> 00:03:17.000
מערך בעל אנטרופיה גבוהה הוא זה

00:03:17.000 --> 00:03:19.000
אשר יש בו הרבה סידורים הנראים זהים.

00:03:19.000 --> 00:03:21.000
זוהי תובנה חשובה באופן קריטי,

00:03:21.000 --> 00:03:23.000
מאחר והיא עוזרת לנו להסביר

00:03:23.000 --> 00:03:25.000
את החוק השני של תרמודינמיקה --

00:03:25.000 --> 00:03:28.000
החוק האומר שאנטרופיה עולה ביקום,

00:03:28.000 --> 00:03:30.000
או באזור מבודד של היקום.

NOTE Paragraph

00:03:30.000 --> 00:03:32.000
הסיבה שהאנטרופיה עולה

00:03:32.000 --> 00:03:35.000
היא בגלל שיש יותר דרכים כדי להיות

00:03:35.000 --> 00:03:37.000
במצב של אנטרופיה גבוהה מאשר נמוכה.

00:03:37.000 --> 00:03:39.000
זוהי תובנה נפלאה,

00:03:39.000 --> 00:03:41.000
אבל היא מחסירה משהו.

00:03:41.000 --> 00:03:43.000
התובנה שהאנטרופיה עולה,

00:03:43.000 --> 00:03:46.000
עומדת בבסיס מה שאנו מכנים "חץ הזמן",

00:03:46.000 --> 00:03:48.000
ההבדל בין העבר לעתיד.

00:03:48.000 --> 00:03:50.000
כל הבדל שקיים

00:03:50.000 --> 00:03:52.000
בין העבר לעתיד

00:03:52.000 --> 00:03:54.000
נובע מעליה באנטרופיה --

00:03:54.000 --> 00:03:57.000
עובדה היא שאנו יכולים לזכור את העבר, אבל לא את העתיד.

00:03:57.000 --> 00:04:00.000
העובדה שאנו נולדים, ואז חיים ובסוף מתים,

00:04:00.000 --> 00:04:02.000
תמיד בסדר הזה,

00:04:02.000 --> 00:04:04.000
זה בגלל שהאנטרופיה עולה.

00:04:04.000 --> 00:04:06.000
בולצמן הסביר שאם מתחילים באנטרופיה נמוכה,

00:04:06.000 --> 00:04:08.000
זה אך טבעי שהיא תעלה,

00:04:08.000 --> 00:04:11.000
מפני שיש יותר דרכים בהן ניתן להיות באנטרופיה גבוהה.

00:04:11.000 --> 00:04:13.000
מה שהוא לא הסביר

00:04:13.000 --> 00:04:16.000
זה מדוע מלכתחילה האנטרופיה היתה בכלל נמוכה.

NOTE Paragraph

00:04:16.000 --> 00:04:18.000
העובדה שהאנטרופיה של היקום היתה נמוכה

00:04:18.000 --> 00:04:20.000
היא השתקפות של העובדה

00:04:20.000 --> 00:04:22.000
שהיקום הקדום היה מאוד, מאוד אחיד.

00:04:22.000 --> 00:04:24.000
היינו רוצים להבין זאת.

00:04:24.000 --> 00:04:26.000
זוהי עבודתנו בתור קוסמולוגים.

00:04:26.000 --> 00:04:28.000
אבל לצערי, אנו לא מקדישים מספיק

00:04:28.000 --> 00:04:30.000
תשומת לב לבעיה זו.

00:04:30.000 --> 00:04:32.000
זה לא אחד מהדברים הראשונים שיגידו לכם,

00:04:32.000 --> 00:04:34.000
אם הייתם שואלים קוסמולוגים עכשוויים,

00:04:34.000 --> 00:04:36.000
"אלו בעיות אנו מנסים כיום לפתור?"

00:04:36.000 --> 00:04:38.000
אחד האנשים שכן הבין שזו אכן הבעיה

00:04:38.000 --> 00:04:40.000
היה ריצ'רד פיינמן.

00:04:40.000 --> 00:04:42.000
לפני 50 שנה, הוא נתן סדרות של הרצאות שונות.

00:04:42.000 --> 00:04:44.000
הוא נתן את ההרצאות המפורסמות

00:04:44.000 --> 00:04:46.000
שהפכו ל"הטבע של חוק פיזיקלי".

00:04:46.000 --> 00:04:48.000
הוא נתן הרצאות בפני תלמידי תואר ראשון בקלטק

00:04:48.000 --> 00:04:50.000
שהפכו ל "הרצאות פיינמן על פיזיקה".

00:04:50.000 --> 00:04:52.000
הוא נתן הרצאות לבוגרי קלטק

00:04:52.000 --> 00:04:54.000
שהפכו ל"הרצאות פיינמן על כבידה".

00:04:54.000 --> 00:04:57.000
בכל אחד מהספרים האלה, בכל אחת מהקבוצות של ההרצאות הללו,

00:04:57.000 --> 00:04:59.000
הוא הדגיש את החידה הבאה:

00:04:59.000 --> 00:05:02.000
מדוע ליקום הקדמוני היתה אנטרופיה כה נמוכה?

NOTE Paragraph

00:05:02.000 --> 00:05:04.000
הוא אמר -- אני לא הולך לחקות אותו --

00:05:04.000 --> 00:05:07.000
הוא אמר, "מסיבה כלשהי, היקום היה פעם

00:05:07.000 --> 00:05:10.000
בעל אנטרופיה מאוד נמוכה יחסית לכמות האנרגיה שבו,

00:05:10.000 --> 00:05:12.000
ומאז האנטרופיה עלתה.

00:05:12.000 --> 00:05:15.000
לא ניתן להבין עד הסוף את חץ הזמן

00:05:15.000 --> 00:05:18.000
עד שהתעלומה של תחילת ההיסטוריה של היקום

00:05:18.000 --> 00:05:20.000
תפוצח, כך שנעבור

00:05:20.000 --> 00:05:22.000
מהשערה להבנה."

00:05:22.000 --> 00:05:24.000
אז זו העבודה שלנו.

00:05:24.000 --> 00:05:26.000
זה היה לפני 50 שנה. אתם בטח חושבים

00:05:26.000 --> 00:05:28.000
שהספקנו כבר לפצח את זה.

00:05:28.000 --> 00:05:30.000
אז לא נכון שפיצחנו את זה.

NOTE Paragraph

00:05:30.000 --> 00:05:32.000
במקום להיפתר, הבעיה רק

00:05:32.000 --> 00:05:34.000
החריפה והסיבה לכך

00:05:34.000 --> 00:05:36.000
היא שבשנת 1998

00:05:36.000 --> 00:05:39.000
למדנו משהו קריטי על היקום, משהו שלא ידענו קודם.

00:05:39.000 --> 00:05:41.000
למדנו שהיקום מאיץ.

00:05:41.000 --> 00:05:43.000
היקום אינו רק מתפשט.

00:05:43.000 --> 00:05:45.000
אם מסתכלים על גלקסיה, היא מתרחקת מאיתנו.

00:05:45.000 --> 00:05:47.000
אם נבוא עוד מיליארד שנה ונסתכל עליה,

00:05:47.000 --> 00:05:50.000
נמצא שהיא מתרחקת מאיתנו יותר מהר.

00:05:50.000 --> 00:05:53.000
כל גלקסיה בנפרד מתרחקת מאיתנו יותר ויותר מהר.

00:05:53.000 --> 00:05:55.000
לכן אנו אומרים שהיקום מאיץ.

00:05:55.000 --> 00:05:57.000
אבל שלא כמו האנטרופיה הנמוכה של היקום הקדמון,

00:05:57.000 --> 00:05:59.000
אף על-פי שאנו לא יודעים את התשובה לכך,

00:05:59.000 --> 00:06:01.000
לפחות יש לנו תאוריה טובה שתוכל להסביר זאת.

00:06:01.000 --> 00:06:03.000
אם התאוריה נכונה,

00:06:03.000 --> 00:06:05.000
זו התאוריה של אנרגיה שחורה.

00:06:05.000 --> 00:06:08.000
הרעיון הוא שלחלל הריק עצמו יש אנרגיה.

NOTE Paragraph

00:06:08.000 --> 00:06:11.000
בכל סמ"ק של חלל,

00:06:11.000 --> 00:06:13.000
בין אם יש או אין שם חומר,

00:06:13.000 --> 00:06:15.000
בין אם יש שם חלקיקים, חומר, קרינה, ובין שאין,

00:06:15.000 --> 00:06:18.000
עדיין קיימת שם אנרגיה, ממש בחלל עצמו.

00:06:18.000 --> 00:06:20.000
ואנרגיה זו, על-פי איינשטיין,

00:06:20.000 --> 00:06:23.000
מפעילה כח דחיפה על היקום.

00:06:23.000 --> 00:06:25.000
זהו דחף תמידי

00:06:25.000 --> 00:06:27.000
אשר דוחף את הגלקסיות הרחק אחת מהשניה.

00:06:27.000 --> 00:06:30.000
אנרגיה שחורה, שלא כמו חומר או קרינה,

00:06:30.000 --> 00:06:33.000
אינה דועכת ככל שהיקום מתפשט.

00:06:33.000 --> 00:06:35.000
כמות האנרגיה בכל סמ"ק

00:06:35.000 --> 00:06:37.000
נשארת קבועה,

00:06:37.000 --> 00:06:39.000
גם כאשר היקום מתפשט.

00:06:39.000 --> 00:06:42.000
יש לכך השלכות קריטיות

00:06:42.000 --> 00:06:45.000
על מה שהיקום יעשה בעתיד.

00:06:45.000 --> 00:06:47.000
קודם כל, היקום יתפשט לעד.

NOTE Paragraph

00:06:47.000 --> 00:06:49.000
פעם כאשר הייתי בגילכם,

00:06:49.000 --> 00:06:51.000
לא ידענו מה היקום הולך לעשות.

00:06:51.000 --> 00:06:54.000
היו כאלה שחשבו שהיקום יקרוס בעתיד בחזרה.

00:06:54.000 --> 00:06:56.000
איינשטיין חיבב רעיון זה.

00:06:56.000 --> 00:06:59.000
אבל אם קיימת אנרגיה שחורה, והאנרגיה השחורה לא נעלמת,

00:06:59.000 --> 00:07:02.000
היקום הולך להתפשט לעד.

00:07:02.000 --> 00:07:04.000
14 מיליארד שנה של העבר,

00:07:04.000 --> 00:07:06.000
100 מיליארד שנות חיי-כלב,

00:07:06.000 --> 00:07:09.000
אבל מספר אין-סופי של שנות עתיד.

00:07:09.000 --> 00:07:12.000
בינתיים, מכל הבחינות,

00:07:12.000 --> 00:07:14.000
החלל נראה לנו כסופי.

00:07:14.000 --> 00:07:16.000
חלל יכול להיות סופי או אין-סופי,

00:07:16.000 --> 00:07:18.000
אבל מאחר והיקום מתפשט,

00:07:18.000 --> 00:07:20.000
יש אזורים בחלל שאנו לא יכולים לראות

00:07:20.000 --> 00:07:22.000
וגם לעולם לא נראה.

00:07:22.000 --> 00:07:24.000
יש לנו גישה לאזור של חלל, שגודלו סופי,

00:07:24.000 --> 00:07:26.000
אשר מוקף באופק.

00:07:26.000 --> 00:07:28.000
כף שאפילו אם הזמן יתקיים לנצח,

00:07:28.000 --> 00:07:30.000
החלל עבורנו הוא מוגבל.

00:07:30.000 --> 00:07:33.000
ואחרון, לחלל ריק יש טמפרטורה.

NOTE Paragraph

00:07:33.000 --> 00:07:35.000
בשנות ה-70, סטפן הוקינג סיפר לנו

00:07:35.000 --> 00:07:37.000
שחור שחור, גם אם נדמה לנו שהוא שחור,

00:07:37.000 --> 00:07:39.000
הוא למעשה פולט קרינה,

00:07:39.000 --> 00:07:41.000
אם מתחשבים במכניקה קוונטית.

00:07:41.000 --> 00:07:44.000
עקמומיות החלל-זמן סביב החור השחור מעוררת לחיים

00:07:44.000 --> 00:07:47.000
את האי-יציבות הנובעת מהמכניקה הקוונטית,

00:07:47.000 --> 00:07:49.000
וכך החור השחור פולט קרינה.

00:07:49.000 --> 00:07:52.000
חישוב דומה להפליא שבוצע על-ידי הוקינג וגארי גיבונס

00:07:52.000 --> 00:07:55.000
הראה שאם קיימת אנרגיה שחורה בחלל ריק,

00:07:55.000 --> 00:07:58.000
אז כל היקום פולט קרינה.

00:07:58.000 --> 00:08:00.000
האנרגיה של חלל ריק

00:08:00.000 --> 00:08:02.000
מעוררת לחיים תנודות קוונטיות.

00:08:02.000 --> 00:08:04.000
וכך, אפילו אם היקום יתקיים לעד,

00:08:04.000 --> 00:08:07.000
וחומר וקרינה רגילים יתפוגגו,

00:08:07.000 --> 00:08:09.000
תמיד תישאר קרינה כלשהי,

00:08:09.000 --> 00:08:11.000
כמה תנודות תרמיות,

00:08:11.000 --> 00:08:13.000
אפילו בחלל ריק.

00:08:13.000 --> 00:08:15.000
מה שזה אומר

00:08:15.000 --> 00:08:17.000
הוא שהיקום הוא כמו קופסה המכילה גז

00:08:17.000 --> 00:08:19.000
המתקיימת לעד.

00:08:19.000 --> 00:08:21.000
אז מהי ההשלכה של זה?

NOTE Paragraph

00:08:21.000 --> 00:08:24.000
השלכה זו נחקרה על-ידי בולצמן במאה ה-19.

00:08:24.000 --> 00:08:27.000
הוא אמר, אנטרופיה עולה

00:08:27.000 --> 00:08:29.000
מכיוון שיש הרבה יותר דרכים

00:08:29.000 --> 00:08:32.000
ליקום כדי להימצא באנטרופיה גבוהה, מאשר באנטרופיה נמוכה.

00:08:32.000 --> 00:08:35.000
אבל זוהי הצהרה הסתברותית.

00:08:35.000 --> 00:08:37.000
היא ככל הנראה תעלה,

00:08:37.000 --> 00:08:39.000
וההסתברות היא ענקית במידה עצומה.

00:08:39.000 --> 00:08:41.000
זה לא משהו שצריך לדאוג בגללו --

00:08:41.000 --> 00:08:45.000
שהאויר באולם זה יצטבר פתאום בפינה אחת של האולם ויגרום לנו לחנק.

00:08:45.000 --> 00:08:47.000
זה מאוד, מאוד בלתי-סביר.

00:08:47.000 --> 00:08:49.000
אלא אם ננעל את הדלתות

00:08:49.000 --> 00:08:51.000
ונישאר כאן לנצח,

00:08:51.000 --> 00:08:53.000
אז זה יכול לקרות.

00:08:53.000 --> 00:08:55.000
כל מה שאפשרי,

00:08:55.000 --> 00:08:58.000
כל סידור שהמולקולות באולם זה יכולות להשיג,

00:08:58.000 --> 00:09:00.000
יווצר בסופו של דבר.

NOTE Paragraph

00:09:00.000 --> 00:09:03.000
בולצמן טען שיקום יכול להתחיל

00:09:03.000 --> 00:09:05.000
במצב של שיווי-משקל תרמי.

00:09:05.000 --> 00:09:08.000
הוא לא ידע אז על המפץ הגדול. הוא לא ידע על התפשטות היקום.

00:09:08.000 --> 00:09:11.000
הוא חשב שהחלל והזמן הוסברו היטב על-ידי ניוטון --

00:09:11.000 --> 00:09:13.000
שהם מוחלטים; שהם יישארו שם לנצח.

00:09:13.000 --> 00:09:15.000
כך שרעיונו על יקום טבעי

00:09:15.000 --> 00:09:18.000
היה כזה שבו מולקולות אויר היו פזורות באופן אחיד בכל מקום --

00:09:18.000 --> 00:09:20.000
המולקולות הכל-יכולות.

00:09:20.000 --> 00:09:23.000
אבל בולצמן גם ידע שאם ממתינים מספיק זמן,

00:09:23.000 --> 00:09:26.000
התנודות האקראיות של מולקולות הללו

00:09:26.000 --> 00:09:28.000
יביאו אותן מפעם לפעם

00:09:28.000 --> 00:09:30.000
למבנים של אנטרופיה יותר נמוכה.

00:09:30.000 --> 00:09:32.000
ואז, במהלך העניינים הטבעי,

00:09:32.000 --> 00:09:34.000
הן תתפשטנה שוב.

00:09:34.000 --> 00:09:36.000
זה אומר שלא תמיד האנטרופיה חייבת לעלות --

00:09:36.000 --> 00:09:39.000
ניתן לקבל תנודות שיגרמו להיווצרות אנטרופיה יותר נמוכה,

00:09:39.000 --> 00:09:41.000
מצבים יותר מאורגנים.

NOTE Paragraph

00:09:41.000 --> 00:09:43.000
אם זה נכון,

00:09:43.000 --> 00:09:45.000
בולצמן ממשיך וממציא

00:09:45.000 --> 00:09:47.000
שני רעיונות שנשמעים מודרניים --

00:09:47.000 --> 00:09:50.000
יקומים מקבילים והעיקרון האנטרופי.

00:09:50.000 --> 00:09:52.000
הוא טוען שהבעיה עם שיווי-משקל תרמי

00:09:52.000 --> 00:09:54.000
היא שאנו לא יכולים לחיות בו.

00:09:54.000 --> 00:09:57.000
צריך לזכור שהחיים עצמם תלויים בחץ הזמן.

00:09:57.000 --> 00:09:59.000
לא היינו מסוגלים לעבד מידע,

00:09:59.000 --> 00:10:01.000
לבצע חילוף-חומרים, ללכת ולדבר,

00:10:01.000 --> 00:10:03.000
אם היינו חיים בשיווי-משקל תרמי.

00:10:03.000 --> 00:10:05.000
כך שאם מדמיינים יקום מאוד, מאוד גדול,

00:10:05.000 --> 00:10:07.000
יקום אין-סופי,

00:10:07.000 --> 00:10:09.000
שבו חלקיקים מתנגשים אקראית האחד בשני,

00:10:09.000 --> 00:10:12.000
תהיינה לפעמים תנודות קטנות אל עבר מצבי אנטרופיה נמוכה,

00:10:12.000 --> 00:10:14.000
ואז חזרה למצב השכיח יותר.

00:10:14.000 --> 00:10:16.000
אבל תהיינה גם תנודות גדולות.

00:10:16.000 --> 00:10:18.000
מפעם לפעם, יווצר כוכב-לכת,

00:10:18.000 --> 00:10:20.000
או כוכב או גלקסיה

00:10:20.000 --> 00:10:22.000
או 100 מיליארד גלקסיות.

00:10:22.000 --> 00:10:24.000
בולצמן טוען

00:10:24.000 --> 00:10:27.000
שאנו נחיה רק באותו חלק של יקומים מקבילים,

00:10:27.000 --> 00:10:30.000
באותו חלק של המערך האין-סופי של חלקיקים מתנודדים,

00:10:30.000 --> 00:10:32.000
ששם החיים אפשריים.

00:10:32.000 --> 00:10:34.000
זה האזור בו האנטרופיה נמוכה.

00:10:34.000 --> 00:10:37.000
אולי היקום שלנו הוא פשוט אחד מאותם תרחישים

00:10:37.000 --> 00:10:39.000
שקורים מפעם לפעם.

NOTE Paragraph

00:10:39.000 --> 00:10:41.000
שיעורי-הבית שלכם

00:10:41.000 --> 00:10:43.000
הם לחשוב על זה, להרהר במשמעות של זה.

00:10:43.000 --> 00:10:45.000
טיעון אחד מפורסם של קרל סייגן

00:10:45.000 --> 00:10:47.000
הוא שכדי להכין עוגת תפוחים,

00:10:47.000 --> 00:10:50.000
חובה קודם ליצור את היקום.

00:10:50.000 --> 00:10:52.000
אבל הוא טעה.

00:10:52.000 --> 00:10:55.000
לפי תסריט בולצמן, אם רוצים להכין עוגת תפוחים,

00:10:55.000 --> 00:10:58.000
צריך רק להמתין שהתנועה האקראית של אטומים

00:10:58.000 --> 00:11:00.000
תיצור את עוגת התפוחים.

00:11:00.000 --> 00:11:02.000
זה יקרה לעיתים יותר קרובות

00:11:02.000 --> 00:11:04.000
מאשר שהתנועה האקראית של אטומים

00:11:04.000 --> 00:11:06.000
תיצור מטע תפוחים

00:11:06.000 --> 00:11:08.000
וסוכר ותנור,

00:11:08.000 --> 00:11:10.000
ואז תיצור את עוגת התפוחים.

00:11:10.000 --> 00:11:13.000
כך שתסריט זה מנבא משהו.

00:11:13.000 --> 00:11:15.000
לפי אותו תסריט,

00:11:15.000 --> 00:11:18.000
התנודות שיוצרות אותנו הן מינימליות.

00:11:18.000 --> 00:11:21.000
גם אם מדמיינים שאולם זה שאנו נמצאים בו

00:11:21.000 --> 00:11:23.000
קיים והוא אמיתי,

00:11:23.000 --> 00:11:25.000
ויש לנו לא רק הזכרונות,

00:11:25.000 --> 00:11:27.000
אבל גם את הרושם שאכן קיים משהו בחוץ

00:11:27.000 --> 00:11:31.000
הנקרא קלטק וארה"ב וגלקסיית שביל-החלב,

00:11:31.000 --> 00:11:34.000
זה הרבה יותר קל להתרשמויות השונות להתקיים במוחנו

00:11:34.000 --> 00:11:36.000
מאשר שהתנודות האקראיות אכן תתגשמנה

00:11:36.000 --> 00:11:39.000
לצורה של קלטק, ארה"ב והגלקסיה.

NOTE Paragraph

00:11:39.000 --> 00:11:41.000
החדשות הטובות הן

00:11:41.000 --> 00:11:44.000
שלכן תסריט זה אינו עובד; הוא לא נכון.

00:11:44.000 --> 00:11:47.000
התסריט מנבא שאנו צריכים להיות תנודה מינימלית.

00:11:47.000 --> 00:11:49.000
נניח שקיבלנו את הגלקסיה שלנו,

00:11:49.000 --> 00:11:51.000
לא נקבל את מאה מיליארד הגלקסיות האחרות.

00:11:51.000 --> 00:11:53.000
גם פיינמן הבין זאת.

00:11:53.000 --> 00:11:57.000
פיינמן אמר, "מההנחה שהעולם הוא תנודה,

00:11:57.000 --> 00:11:59.000
כל התחזיות הן

00:11:59.000 --> 00:12:01.000
שאם נסתכל על חלק מסויים של העולם שלא ראינו קודם,

00:12:01.000 --> 00:12:03.000
נגלה שהוא חסר סדר, ולא כמו האזור שראינו קודם --

00:12:03.000 --> 00:12:05.000
שהוא בעל אנטרופיה גבוהה.

00:12:05.000 --> 00:12:07.000
אם הסדר שלנו הוא בגלל תנודה,

00:12:07.000 --> 00:12:09.000
אין לצפות לסדר בכל מקום אחר אלא רק באותו מקום שראינו.

00:12:09.000 --> 00:12:13.000
לכן אנו מסיקים שהיקום אינו תנודה."

00:12:13.000 --> 00:12:16.000
טוב. השאלה עכשיו היא מהי התשובה הנכונה?

00:12:16.000 --> 00:12:18.000
אם היקום אינו תנודה,

00:12:18.000 --> 00:12:21.000
מדוע ליקום הקדמוני היתה אנטרופיה נמוכה?

00:12:21.000 --> 00:12:24.000
הייתי מאוד רוצה להגיד את התשובה, אבל זמני אוזל.

NOTE Paragraph

00:12:24.000 --> 00:12:26.000
(צחוק)

NOTE Paragraph

00:12:26.000 --> 00:12:28.000
הנה היקום שאני מדבר עליו,

00:12:28.000 --> 00:12:30.000
כנגד היקום שקיים בפועל.

00:12:30.000 --> 00:12:32.000
הראתי לכם רק את התמונה הזו.

00:12:32.000 --> 00:12:34.000
היקום מתפשט במשך 10 מיליארד השנים האחרונות.

00:12:34.000 --> 00:12:36.000
הוא בתהליך של התקררות.

00:12:36.000 --> 00:12:38.000
אבל אנו יודעים מספיק על עתיד היקום

00:12:38.000 --> 00:12:40.000
כך שנוכל לומר הרבה יותר.

00:12:40.000 --> 00:12:42.000
אם האנרגיה השחורה תמשיך להתקיים,

00:12:42.000 --> 00:12:45.000
הכוכבים סביבנו יכלו את הדלק הגרעיני שלהם ויפסיקו לבעור.

00:12:45.000 --> 00:12:47.000
הם יקרסו ויהפכו לחורים שחורים.

00:12:47.000 --> 00:12:49.000
נחיה ביקום שלא יהיה בו

00:12:49.000 --> 00:12:51.000
כלום מלבד חורים שחורים.

00:12:51.000 --> 00:12:55.000
יקום זה יתקיים 10 בחזקת 100 שנים --

00:12:55.000 --> 00:12:57.000
הרבה יותר ממה שהיקום שלנו התקיים עד עתה.

00:12:57.000 --> 00:12:59.000
העתיד הרבה יותר ארוך מהעבר.

00:12:59.000 --> 00:13:01.000
אבל אפילו החורים שחורים לא מתקיימים עד אין-קץ.

00:13:01.000 --> 00:13:03.000
הם יתאדו,

00:13:03.000 --> 00:13:05.000
ונישאר עם שום דבר מלבד חלל ריק.

00:13:05.000 --> 00:13:09.000
החלל הריק יתקיים לנצח.

00:13:09.000 --> 00:13:12.000
עם זאת, מאחר וחלל ריק פולט קרינה,

00:13:12.000 --> 00:13:14.000
למעשה יש תנודות תרמיות,

00:13:14.000 --> 00:13:16.000
והוא עובר בין

00:13:16.000 --> 00:13:18.000
כל הצירופים השונים האפשריים

00:13:18.000 --> 00:13:21.000
של דרגות החופש אשר קיימות בחלל ריק.

00:13:21.000 --> 00:13:23.000
לכן למרות שהיקום מתקיים לנצח,

00:13:23.000 --> 00:13:25.000
יש רק מספר סופי של דברים

00:13:25.000 --> 00:13:27.000
שיכולים להתרחש ביקום.

00:13:27.000 --> 00:13:29.000
הם כולם קורים במשך תקופת זמן

00:13:29.000 --> 00:13:32.000
השווה ל-10 בחזקת 10 בחזקת 120 שנים.

NOTE Paragraph

00:13:32.000 --> 00:13:34.000
אז הנה שתי שאלות בשבילכם.

00:13:34.000 --> 00:13:37.000
1: אם היקום מתקיים 10 בחזקת 10 בחזקת 120 שנים,

00:13:37.000 --> 00:13:39.000
מדוע נולדנו

00:13:39.000 --> 00:13:42.000
ב-14 מיליארד השנים הראשונות שלו,

00:13:42.000 --> 00:13:45.000
בדמדומים החמים והנעימים שלאחר המפץ הגדול?

00:13:45.000 --> 00:13:47.000
מדוע לא נולדנו בחלל ריק?

00:13:47.000 --> 00:13:49.000
אתם תאמרו, "כי אין שם ממה לחיות."

00:13:49.000 --> 00:13:51.000
אבל זה לא נכון.

00:13:51.000 --> 00:13:53.000
היינו יכולים להיות תנודה אקראית מתוך האפסות.

00:13:53.000 --> 00:13:55.000
מדוע אנחנו לא?

00:13:55.000 --> 00:13:58.000
עוד משימה בשבילכם לבית.

NOTE Paragraph

00:13:58.000 --> 00:14:00.000
וכפי שאמרתי, אני לא יודע את התשובה.

00:14:00.000 --> 00:14:02.000
אספר לכם את מה שאני חושב.

00:14:02.000 --> 00:14:05.000
או שזה ככה וזהו. אין הסבר.

00:14:05.000 --> 00:14:07.000
שזוהי עובדת-חיים של היקום

00:14:07.000 --> 00:14:10.000
ושעליכם ללמוד לקבלה ולהפסיק לשאול שאלות.

00:14:11.000 --> 00:14:13.000
או שאולי המפץ הגדול

00:14:13.000 --> 00:14:15.000
הוא לא ההתחלה של היקום.

00:14:15.000 --> 00:14:18.000
ביצה, ביצה שלמה, היא מערך בעל אנטרופיה נמוכה,

00:14:18.000 --> 00:14:20.000
ובכל זאת, כאשר אנו פותחים מקרר,

00:14:20.000 --> 00:14:22.000
אנו לא מופתעים למצוא את המערך הזה

00:14:22.000 --> 00:14:24.000
בעל אנטרופיה נמוכה במקרר.

00:14:24.000 --> 00:14:27.000
זה בגלל שהביצה אינה מערכת סגורה;

00:14:27.000 --> 00:14:29.000
היא יוצאת מתרנגולת.

00:14:29.000 --> 00:14:33.000
אולי היקום שלנו יצא מתרנגולת אוניברסלית.

00:14:33.000 --> 00:14:35.000
אולי קיים משהו שבאופן טבעי,

00:14:35.000 --> 00:14:38.000
באמצעות התפתחות חוקי הפיזיקה,

00:14:38.000 --> 00:14:40.000
הוליד יקום כמו שלנו

00:14:40.000 --> 00:14:42.000
במצב של אנטרופיה נמוכה.

00:14:42.000 --> 00:14:44.000
אם זה נכון, זה יתרחש יותר מפעם אחת;

00:14:44.000 --> 00:14:47.000
אנו עשויים להיות חלק מיקום מקבילי הרבה יותר גדול.

00:14:47.000 --> 00:14:49.000
זה התסריט החביב עליי.

NOTE Paragraph

00:14:49.000 --> 00:14:52.000
מארגני הכנס ביקשו ממני לסיים עם השערה נועזת.

00:14:52.000 --> 00:14:54.000
השערתי הנועזת

00:14:54.000 --> 00:14:57.000
היא שההיסטוריה תוכיח שצדקתי לגמרי.

00:14:57.000 --> 00:14:59.000
ש-50 שנה מהיום,

00:14:59.000 --> 00:15:02.000
כל הרעיונות הפרועים שלי יתקבלו כאמיתות

00:15:02.000 --> 00:15:05.000
על-ידי הקהילייה המדעית ואחרים.

00:15:05.000 --> 00:15:07.000
כולנו נאמין שיקומנו הקטן

00:15:07.000 --> 00:15:10.000
הוא רק חלק קטן מיקום מקבילי הרבה יותר גדול.

00:15:10.000 --> 00:15:13.000
ויותר מזה, נבין את מה שקרה במפץ הגדול

00:15:13.000 --> 00:15:15.000
במונחים תאורטיים,

00:15:15.000 --> 00:15:17.000
ושנוכל להשוות אותם לתצפיות.

00:15:17.000 --> 00:15:19.000
זהו הניבוי. אולי אני טועה.

00:15:19.000 --> 00:15:21.000
אבל אנו חושבים מנקודת מבט אנושית,

00:15:21.000 --> 00:15:23.000
על מה שהיקום היה, ומדוע הוא

00:15:23.000 --> 00:15:26.000
הפך להיות למה שהוא במשך שנים כה רבות.

00:15:26.000 --> 00:15:29.000
זה נותן השראה לחשוב שאולי בסוף נדע את התשובה יום אחד.

NOTE Paragraph

00:15:29.000 --> 00:15:31.000
תודה לכם.

NOTE Paragraph

00:15:31.000 --> 00:15:33.000
(מחיאות כפיים)